<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן קט"ו</h1>
<h2>דף כד.</h2>
בהשולח [גיטין ל"ב ע"א] אמרי' למימר' דבטל דליבטיל משמע והאמר (ריש לקיש) [רב ששת] וכו' בשילהי כריתות הנותן מתנה כו' אלמא בטלה היא מעיקרא משמע. ובשילהי כריתות למילתיה (דריש לקיש) [דרב ששת] איפכא. ונר' לי דגיר' דהתם כי הכא. והכי פי' דשמעת' התם. אמר ריש לקיש הנותן מתנה לחבירו (אמר) [ואמר] הלה אי איפשי בה כל הקודם זכה בה. ומקמי דתיתי לידיה דאי לבתר דאתי לידיה אמר אי איפשי בה לא אמ' כלום כדאמ' (ריש לקיש) [רב ששת] בהמקבל מתנה מאחר שבאתה לידו אי אמר אי איפשי לא אמר כלום. ופריך התם (מדריש לקיש) [מדרב ששת] דאמר מאחר שבאת לידו ואמר בטילה היא לישנא דמהני בה דבריו קיימין שכבר באתה לידו והודאת בעל דין יש והוי כאי איפשי דקודם שבאתה לידו. מאי לאו דבריו קיימין והדרא למרא דהוה ליה למימר כל הקודם בה זכה בה. ומשני לא דבריו קיימין ולמרא נמי לא הדרא ואיידי דאמר ברישא לא אמ' כלום אמר בסיפא דבריו קיימין. ואי נמי יש לומר כי שתי גרסות הן כי ההיא דנזיר ממורט ודרב פפא ודרב יהודה. וטובא איכא. הועתק מכתיבת ר"ת.
